Skip to content

למה אני לא הולכת לשופוני

אוקטובר 28, 2010

משום מה דמי כניסה לירידי מכירה הפך לנורמה. במילים אחרות, יש מספיק אנשים בארץ שמוכנים לשלם עבור הזכות לקנות.

אני מוכנה לשלם בכניסה למוזיאון, אופרה, הופעה אבל לא אשלם בכניסה לארוע שמטרתו שופינג.

ותמיד יהיו את אלה שיטענו שישנן עלויות גבוהות לקיום הירידים הללו. גם לקניון הקרוב למקום מגוריי יש המון הוצאות, ועדיין לא עלה בדעתו של אף אחד לגבות ממני דמי כניסה לשם.

וכל זה מבלי לדבר על הצפיפות המעיקה.

אותי לא תפגשו בירידים הללו משום שלא ברור לי למה לקוח צריך לשלם עבור הזכות לקנות. מביך אותי שהשיטה הזו מצליחה ואני מקווה שתעשו כמוני ותחרימו מקומות כאלו


 

5 תגובות leave one →
  1. אוקטובר 28, 2010 5:48 pm

    את כל כך
    צודקת…

  2. אוקטובר 28, 2010 6:01 pm

    אני גם הייתי בדעה הזאת, אבל ברגע שהוצעה לי כניסה בחינם וסירבתי הבנתי שלמעשה מעבר לעניין המעצבן שציינת אני פשוט לא אוהבת את האירועים האלה בייחוד לאחר שכבר מזמן החלטתי ש"שוק המעצבים" ודומיו הוא ביזבוז של זמן פשוט כי הם לא מעניינים אותי.

    • hamaabada permalink*
      אוקטובר 30, 2010 2:35 pm

      מסכימה איתך שזה לא הפסד גדול לא ללכת… מצד שני לפעמים מעצבים שאני אוהבת מציעים הנחות בלעדיות לירידים הללו. ועדיין, עניין התשלום קשה לי ברמה העקרונית

  3. אוקטובר 28, 2010 8:38 pm

    נכון. חוץ מזה כל הירידים האלה נהיו אותו דבר וכולם די בינוניים

    • hamaabada permalink*
      אוקטובר 30, 2010 2:33 pm

      מסכימה חלקית. לפני כמה שנים הירידים הללו היו במה ליוצרים שאין להם חנויות ויכולת למצוא שם פריטים ייחודיים ולהיחשף ליוצרים צעירים. היום זה כבר לא המצב ואכן יש נטייה לבינוניות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: